fbpx
  • 7 בדצמבר 2021
 בין נרקומנים, אלימות קשה ואלכוהול: ללינה ז׳יבוטובסקי היו את כל הסיבות לא להצליח אך היא לא נתנה לשום דבר להפריע לה בדרך להצלחה.

בין נרקומנים, אלימות קשה ואלכוהול: ללינה ז׳יבוטובסקי היו את כל הסיבות לא להצליח אך היא לא נתנה לשום דבר להפריע לה בדרך להצלחה.

מקרר ריק, אבא שלא נמצא בתמונה ואמא שמכורה לסמים ואלכהול. זאת הייתה נקודת הפתיחה של לינה סוקולוב אחת הנשים המוערכות היום במדינת ישראל ו – "גלגל ההצלה" כפי שמכנים אותה עשרות האנשים שחילצה מנקודות המשבר הקשות בחייהם.

לינה, איך זה לגדול בסיטואציה כזאת כילדה?

אמא שלי אהבה אותי, אך יחד עם זאת לא הייתה יציבה . כילדה חשבתי שזאת אמא שלי וככה זה אצל כולם לא הבנתי שהיא אלכוהוליסטית ומכורה למשככי כאבים כי זה כל מה שידעתי והכרתי, עם השנים שעברו התחלתי להבין מה אני רואה כבר התחלתי לזהות את הבנג , המחטים האלכוהול הבנתי שאין כסף לאכול אז הייתי מביאה מבית הספר מנות חמות לחם ואפילו נייר טואלט ברמה הזו גם אז אני לא הבנתי את חומרת המצב הייתי ילדה .

מתי התחלת להבין שזאת לא ילדות רגילה ?

בגיל 7 נאלצנו לעבור לדירה של המדינה כי לאמא שלי לא היה כסף לשלם שכירות . לשם הצטרף אבא של אחיות שלי לתמונה .  חשבתי לעצמי שסוף סוף יהיה לי אבא , לשבריר שניה הרגשתי שהחיים עומדים להיות טובים. אבל אז הכל רק התחיל להידרדר עוד יותר אני זוכרת שבמקום שאקבל עזרה נאלצתי אני להעניק עזרה ולגדל את אחיות שלי והם פשוט שתו אלכהול יחד, הזריקו סמים היו הרבה צעקות, דמעות לא הפסיקו לרדת בבית והגרוע מכל? אלימות. היו מספר מקריים שהתערבתי והגנתי על אמא שלי והיו מקריים שהייתי רק מחכה  שהכל שיגמר ומחר יהיה בסדר.

ניסית לפנות לגורם כלשהו כדי שיעזור לך?

לפנות לרשויות לא הייתה אופציה מבחינתי פחדתי שיפרידו בנינו, הפחד שיתק אותי.

איך זה השפיע עלייך בנערות ?

הייתי נערה מאוד עצבנית , מתוסכלת ,הרגשתי תמיד לבד והעצב לא עזב אותי גם שהיו לי רגעים בודדים שבאמת היה לי "טוב" הייתי מנסה בכל הכוח להילחם על אמא שלי לנסות לעזור לה שתראה אותנו אבל זה לא עזר לצערי כל הניסיונות כשלו הסם היה חזק ממני לא ידעתי איך להכיל את כל המצב בבית היו לי הרבה מאוד נקודות שבירה שהייתי מתפללת ובוכה לבורא עולם שיעשה נס שיציל אותנו. הייתי כל כך שבורה לקחתי הכל על עצמי הייתי שומרת הבית, עמוד התווך, החזקה זאת שלא מפחדת הייתי פיזית מוציאה כל מיני נרקומנים שהיא הייתה מביאה לבית ״חברים שלה״ , דואגת לקניות, לניקיונות, שידרתי תמיד עסקים כרגיל כלפי חוץ תמיד שידרתי חוזק אך אף פעם לא התמודדתי עם זה באמת, פשוט הדחקתי.

מה החזיק אותך באותה תקופה?

 הידיעה שאין לאחיות שלי אף אחד שהן יכולות לפנות אליו ,לא היה להן על מי לסמוך .הרצון שלי להפוך את עולמן לעולם טוב יותר להגן עליהן ולתת להן סביבה בריאה חיים נורמאליים.

מה המסר שלך לאותן נערות ונערים שחיים היום בסיטואציות דומות?

תרימו את הראש, אתם חזקים מזה תאמינו בעצמכם ותצמחו מהקשיים ככל שהנפילה כואבת יותר והבור עמוק יותר קמים חזקים יותר ומטפסים גבוהה יותר . אל תפחדו לבקש עזרה זאת לא בושה יש אנשים טובים בדרך שיעזרו לכם . "העוצמה המנטלית שלנו דומה לשריר, שכדי לפתח אותו צריך להפעילו שוב ושוב. וכאן באות לידי ביטוי הבחירות שאנחנו מקבלים בחיי היומיום. כולנו מתמודדים עם מצבים שמעוררים פחד, כעס, חרדה, דיכאון, אכזבה או פקפוק עצמי. השאלה היא מה נבחר לעשות כשהמכשול יופיע ואיזה אדם נחליט להיות " .