רוב המשפחות לילדים אוטיסטים מתמודדות עם לפחות התנהגות אחת מאתגרת אצל ילדם.

הודיה דניאלי, מנתחת התנהגות מוסמכת וכמי שליוותה עשרות משפחות לילדים ומתבגרים אוטיסטים שהתמודדו עם התנהגויות מאתגרות, מסבירה בראיון מיוחד איך ניתן לזהות אותן וכיצד מומלץ להתמודד.

איך אני יודע האם לילד שלי יש התנהגות מאתגרת? והאם כל סירוב או התנגדות נחשבת להתנהגות מאתגרת?
סירוב או התנגדות לבדם לא בהכרח ייחשבו כהתנהגות מאתגרת. התנהגויות מאתגרות, הידועות גם בתור התנהגויות בעייתיות או התנהגויות לא מסתגלות, מתייחסות למגוון של פעולות או תגובות שעלולות לשבש את שגרת היום יום, להפריע לאינטראקציות חברתיות ולפגוע ברווחתו של הפרט והסובבים אותו. התנהגויות אלו יכולות להתבטא בצורות שונות, כגון תוקפנות פיזית או מילולית כלפי אחרים, פציעה עצמית, התקפי זעם וכו'. על מנת להגדיר ולזהות התנהגות כמאתגרת יש לקחת בחשבון גורמים כמו עוצמה, תדירות ומשך הזמן בו היא מתרחשת.
מה הן הסיבות הנפוצות שאדם אוטיסט מראה התנהגויות מאתגרות?
ישנן מספר סיבות שונות ולפעמים יותר מסיבה אחת להופעת התנהגות מאתגרת, אציין את חלקן. ראשית, יש לבדוק האם אין סיבה רפואית (לדוגמא: שיניים, אוזניים, כאבי ראש) שיכולה להסביר את הופעת ההתנהגות. ילדים שאין באפשרותם לתקשר, יכולים להביע כאב על ידי התקפי זעם ופגיעה עצמית. שנית, מניסיוני הן במסגרות חינוכיות והן במסגרות פרטיות, הסיבה הנפוצה ביותר היא קושי שפתי ותקשורתי- היעדר יכולת להביע את עצמו באופן יעיל, דבר שיכול לגרום לקושי רב. אשתף במקרה מהקליניקה בו ליוויתי את ד', ילד עם אוטיזם בן תשע שהראה התנהגויות של פגיעה עצמית (הטחת ראש בחפצים ונשיכות). התקשורת של ד' התבססה על שתי ג'סטות (מחוות) בלבד, לכן יכולת ההבעה שלו הייתה מצומצמת מאוד וגרמה לתסכול לו ולסביבתו.
סיבה שניה, אצל חלקם הקלט החושי עלול להיות לקוי. חוויות חושיות כגון: צלילים ורעשים, אורות, מגע, מרקם וריח ייקלטו באופן שונה. לעיתים החוויות החושיות נחוות באופן עוצמתי כאשר ההתנהגות המאתגרת הרבה פעמים מסייעת בהפחתת העוצמה או מתרחשת כתגובה למצוקה.
סיבה נוספת, קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות אצל אוטיסטים. למשל: ילדים משחקים בכדור והכדור בטעות פגע בילד, הילד יכול להבין שהפגיעה נעשתה בכוונה ולהגיב בהתאם.
התנהגויות מאתגרות יכולות להתרחש כאשר הילד רוצה להשיג פריט (צעצוע שחבר לקח), פעילות (משחק באייפד) או תשומת לב מאחרים. גם הימנעות ממשימות שנראות להם לא נעימות או מאתגרות, כמו הימנעות מביצוע דף עבודה יכולה להיות סיבה נוספת.

ציינת כאן מגוון סיבות, איך יודעים מהי הסיבה להופעת התנהגות מאתגרת אצל הילד שלי?
כמנתחת התנהגות עומדים בפניי מגוון כלים לחקירת הסיבות והמשתנים בסביבה שמשפיעים על התנהגות. כלים אלו מאפשרים הסתכלות נכונה ואובייקטיבית יותר על ההתנהגות. במסגרת הדרכות להורים ולצוותים חינוכיים אני מלמדת שלכל התנהגות יש משתנים שמופיעים לפניה ואחריה שיכולים להשפיע על התרחשותה.
הבנת הסיבות להתנהגויות מאתגרות אצל ילדים אוטיסטים יכולה להיות מאתגרת אך חשובה לפיתוח אסטרטגיות יעילות לטיפול. חשוב להבין שילד עם התנהגויות מאתגרות הוא ילד עם תשוקה, עם מוטיבציה למשהו מסוים. למשל: ילד שלא מעוניין לבצע משימה לימודית המוטיבציה שלו כרגע היא להסיר אותה בכל מחיר. תפקידנו להבין מהי המוטיבציה שלו להתנהגות.
מה את ממליצה לעשות כאשר מופיעה התנהגות מאתגרת?
ההתמקדות שלנו היא בראש ובראשונה במניעת ההתנהגות. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות על מנת שהילד לא יגיע למצבים אלו, למשל: הכנת הילד מראש לקראת מעברים או שינויים, ללמד ולסייע בשימוש בתקשורת חלופית כגון: שימוש בלוחות תקשורת באייפד כאמצעי להבעת צרכיו, כמו במקרה עם ד', הפחתת עומס חושי- להתחשב ברגישויות של הילד לדאוג למרחב שקט עבורו, לספק עזרים ממסכי רעשים כגון: אוזניות וכו'. ללמד אסטרטגיות לוויסות עצמי כמו: נשימות, קפיצות ולסייע בשימוש בהן בשעת הצורך, מתן אפשרויות לבחירה ועוד..
כאשר מתעוררות התנהגויות מאתגרות, חשוב להגיב בצורה רגועה ותומכת. גישה סבלנית ואמפטית מסייעת בהפחתת עוצמת ההתנהגות. לשמור על ביטחונו וביטחון הסובבים אותו ולדאוג לרווחתו ולצרכיו כגון: שתיה, לנסות להבין מה הוא אומר לנו בהתנהגות, להשתמש במשפטים קצרים וממוקדים (תלוי ילד, יש ילדים שדיבור מקשה עליהם להירגע), לסייע לו להירגע בכל דרך למשל: הסחת דעת, להסיק מסקנות מהאירוע ולחשוב איך ניתן למנוע להבא.
התנהגויות מאתגרות אינן גזירת גורל, רובן נרכשות עם הזמן ולכן ניתנות לשינוי. במידה והתנהגות מאתגרת מתרחשת לאורך זמן ומפריעה לתפקוד של ילדכם ושלכם אל תהססו לפנות לייעוץ עם איש מקצוע, לרוב הן לא יעברו לבד ולעיתים אף יחמירו ויתעצמו.
הודיה דניאלי, מנתחת התנהגות מוסמכת, BCBA, מטפלת בגישת ACT, MA בחינוך מיוחד התמחות באוטיזם. בעלת 15 שנות ניסיון בליווי משפחות וטיפול בילדים ומתבגרים אוטיסטים. בנוסף עוסקת בהדרכת הורים ואנשי מקצוע וראש התוכנית ללימודי ניתוח התנהגות באוניברסיטת בן גוריון בנגב.