"טיפול היה הצעד הכי טוב שיכולתי לבחור עבורי"- ליה דר מנפצת סטיגמות ושוברת את מעגל הבושה שסביב עולם הטיפול

מתי הבנת שאת צריכה לעבור טיפול בעצמך?
"פעם ראשונה שפניתי לקבל עזרה היתה בגיל 20, אני מודה שזה צעד שחשבתי עליו הרבה לפני פשוט לא היה לי את האומץ לעשות אותו. כשחזרתי מטיול אחרי צבא בתאילנד לקחתי את ההחלטה והלכתי למטפלת גוף-נפש. אני חושבת שהמצב הנפשי שאליו הגעתי בעקבות חרדות שלא טופלו, חוסר בהערכה עצמית והקשבה לקול הפנימי, הביאו אותי לבצע את הצעד הראשון לפנות לטיפול ולהתמודד עם עצמי. לכל אורך הטיפול עבדתי על הביטחון העצמי שלי, על הקשבה לקול הפנימי שלי, על מציאת עמוד השדרה שלי. טיפול היה הצעד הכי טוב שיכלתי לבחור עבורי".
מתי הבנת שבזה את רוצה לעסוק?
"מאז ומתמיד ידעתי שאני רוצה להעתסק באנשים, לעבוד עם אנשים לעזור ולטפל בהם. רק לא ידעתי מה אלמד ובמה בדיוק אתעסק. את היכולות תמיד היו לי, גם בילדות הייתי זו שפונים אליה כשרוצים לפרוק ולשתף- תמיד היתה לי את יכולת ההכלה וההכוונה הזו. אני מאמינה שאדם נולד עם יכולות טיפוליות וצובר כלים במהלך חייו.
בצבא שירתי כמשק"ית ת"ש (תנאי שירות) ושם קיבלתי את האסמכתא לזה שזה היעוד שלי. במהלך התפקיד הייתי בגיבוש קבוצתי, שם נחשפתי לראשונה למקצוע מאמן אישי (קאוצ'ינג) ושם הבנתי שזה בול מה שאני רוצה לעשות. חשוב לציין הדרך לא הייתה קלה ודרך הלימודים המשכתי את הטיפול בעצמי, לדעתי זה גם מה שנתן בי את הכוחות ואת הדרייב להמשיך ולא לוותר. התחלתי תהליך ענק עם עצמי, היום זאת הזכות שלי להעביר את הכלים שצברתי הלאה".
מה הטיפול האחרון שביצעת?
"תהליך אימון אישי. אני מעבירה תהליכי אימון בקאוצ'יה שלי ובמידת הצורך מתאימה טיפולים באמצעות קריסטלים בשילוב דמיון מודרך. המתאמנת שהייתה אצלי בפעם האחרונה הגיעה בעקבות חוסר ביטחון שנובע גם מהפרעת הקשב וריכוז. התהליך שלי מולה אמור להגביר את הערך העצמי שלה, המטרה היא שהיא תראה את עצמה באור טוב יותר ותאמין בעצמה גם כשקשה או מאתגר, וגם להעניק לה כלים שיקלו על ההתמודדות עם קשב וריכוז שיכול להיות נורא מתסכל".
את גם מטופלת בעצמך?
"ברור, אני כל הזמן מנסה עוד סוגי טיפול, עוד סוגי מטפלים וסגנונות שונים. אני מאוד אוהבת לצאת מאיזור הנוחות ולחקור את עצמי עוד ועוד. יותר מזה, אני מאמינה שלכל מאמן צריך להיות מאמן!"
מה האתגר האחרון שעמדת מולו?
"כשפוגשים אנשים, שומעים סיפורים- אתגרים תמיד צצים. אני חושבת שהאתגר האחרון שהיה לי זה שהבנתי שהמתאמנת שלי נמצאת במערכת יחסים אלימה (אלימות שקטה) ושם הבנתי שאני רוצה ללמוד גם על זה עוד, כדי לדעת איך להתמודד בעצמי ואיך לתת את כל הכלים למתאמנת להתמודד."
יש לך מסר אופטימי לסיום?
"לקח לי זמן להבין שהנפש שלי זקוקה להכוונה וטיפול. עלינו כחברה ללמוד לנפץ את הסטיגמות שיש סביב עולם הטיפול שגורמות יותר לנזק מאשר לטוב. כדי שהגוף הפיזי יישאר חזק ובריא יש צורך הכרחי לעבוד על הנפש שלנו. הגוף והנפש שלנו הם בעצם אחד. נפש בריאה= גוף בריא!
ללכת לטיפול היום זו לא בושה וזה אפילו די הכרחי בעולם הלחוץ עם השגרת חיים המהירה שאנחנו חיים בה. אני מאמינה שכל אדם צריך לעבור בחייו סוג של תהליך אימוני או טיפולי, שזה תורם להפתחות האישית של האדם ולמידה על עצמו יותר".
לאתר שלי